|
הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות - ADD, ADHD.
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נקראת באנגלית ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder, והפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות נקראת ADD - Attention-Deficit Disorder.
אין בכוונתי להקיף במאמר קצר זה את הנושא הרחב והטעון הנקרא הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADD, ADHD), אלא לתת מספר נקודות למחשבה ולהציג גישה טיפולית אלטרנטיבית, הוליסטית וטבעית, את גישתה של ההומאופתיה הקלאסית.
מה היא הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות: הפרעות קשב וריכוז הן למעשה טווח רחב מאוד של הפרעות שנכללות תחת אותה כותרת. בהכללה ניתן לתמצת זאת כהפרעה ליכולת הילד (או המבוגר) להיות מרוכז, להקשיב ולתפקד כנדרש ממנו על פי גילו במסגרות השונות שמרכיבות את חייו. במקרים רבים מתלווה להפרעה זו יתר פעלתנות המוגדרת כהיפראקטיביות.
נושא זה זכה להכרה כבעיה ספציפית רק בכמה עשרות השנים האחרונות, ולמעשה היום מדובר על אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בקרב ילדים (כ-5% מכלל הילדים) ואצל חלקם ההפרעה ממשיכה הלאה לגיל הבגרות.
בגלל ממדי התופעה ועומקה ניטש ויכוח מר בין התומכים בטיפול הקונבנציונאלי בריטלין ודומיו, לבין השוללים טיפול זה ומציעים טיפול אלטרנטיבי כלשהו.
מה מציעה הרפואה הקונבנציונאלית: מתילפנידאט היא תרופה המוכרת בשמות המסחריים ריטלין וקונצרטה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות. מזה שנים רבות קיים קונצנזוס בתוך הרפואה הקונבציונאלית שזהו הטיפול היחיד שהוא באמת אפקטיבי. למעשה טיפול זה כמעט ולא השתנה מאז התגלתה התרופה ולטענת הממסד הרפואי הסטטיסטיקה של תוצאות טיפול זה מרשימה מאוד בתוצאותיה הטובות.
הטיפול לילד שהוגדר כסובל מהפרעת קשב וריכוז יהיה בד"כ נטילת כדור בבוקר לפני התחלת הלימודים או המסגרת שאליה הילד משתייך, והשפעת הכדור חולפת אחרי מספר שעות ולמחרת נדרשת מנה נוספת.
להלן ציטוט מויקיפדיה לגבי ההפרעה: "אין דרך לרפא אנשים הסובלים מ-ADHD מהתופעות השליליות של ההפרעה, והסיוע העיקרי להם הוא בהפחתת הסימפטומים שלה. הדרך המוכחת והיעילה נכון להיום לעשות זאת היא באמצעות טיפול משולב של איזון תרופתי, לצד טיפול פסיכו-חינוכי. השאלה הקריטית העולה היא התוצאות השליליות של הטיפול התרופתי כנגד התוצאות השליליות של הימנעות מטיפול כזה."
ובכן, הרפואה הקונבנציונאלית מודה שאין ביכולתה לפתור את בעיית הקשב וריכוז והיפראקטיביות. מצד שני ברור שקשה עד בלתי אפשרי לילדים הסובלים מהפרעות אלו לתפקד במסגרת החינוכית הקיימת (ולא פחות מכך קשה למערכת החינוכית לתפקד עם ילדים כאלה). לא אכנס במסגרת צרה זו לדיון חשוב בפני עצמו על הצורך בהתאמת המערכת החינוכית לילדים עם צרכים מיוחדים. וכך בעידן שבו השגיות הילדים כל כך חשובה להוריהם ובמסגרת מגבלות המערכת החינוכית, דומה שאין ברירה אלא לטפל בילד בעזרת ריטלין, למרות שטיפול זה מוצהר כטיפול שאינו מרפא, אלא רק תומך.
לתמונה זו יש להוסיף את הטיעונים בדבר הצדדים השליליים של השימוש בריטלין ודומיו.
מתילפנידייט (זו התרופה המוכרת בשמות המסחריים ריטלין וקונצרטה) מוגדר כסם מסוכן על־פי פקודת הסמים המסוכנים. התרופה דומה לאמפטמין (ממריצים), והיא פועלת על מערכת העצבים המרכזית. למרבה הפלא התרופה הינה בעלת השפעה שעל פני השטח נראית כמרגיעה, אך למעשה מתילפנידאט פועלת כמעוררת ברמה המוחית. דבר זה שנראה לכאורה כסתירה, למעשה אינו מפליא כלל אותנו ההומאופתים, שכן כאן אנו רואים דוגמא חיה לעקרון ההומאופתי: תרופה שגורמת למצב ההפוך בדיוק מתפקודה הרגיל, כלומר תרופה מעוררת שניתנת למצב של עוררות יתר וגורמת דווקא להרגעה.
הבעיה היא כמובן קוצר ההשפעה של התרופה וההשפעות לטווח קצר וארוך (שניטש ויכוח מר לגביהן). אם כך האם באמת אין אלטרנטיבה או תחליף לריטלין?
מה עמדתה של ההומאופתיה: בשונה מהרפואה הקונבציונאלית, ההומאופתיה בהחלט מתיימרת לרפא את הפרעת הקשב וריכוז והיפראקטיביות מהשורש. כלומר טיפול הומאופתי מוצלח יביא בסיומו למצב שבו הילד לא יוגדר יותר כסובל מהפרעה זו, ויוכל לתפקד בצורה נורמלית בכל הקשור לריכוז, קשב ומידת האקטיביות שלו. כלומר טיפול הומאופתי בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות מהווה תחליף טבעי לריטלין.
|