הומאופתיה היא שיטת ריפוי מדעית, טבעית והרמונית. הומאופתיה היא שיטת רפואה משלימה, רפואה טבעית ורפואה אלטרנטיבית, שנותנת מענה למגוון עצום של מחלות ובעיות רפואיות.
מקור השם הומאופתיה נגזר משתי המילים היווניות הומאו (דומה) ו-פאתוס (סבל) והוא מצביע ישירות על חוק הטבע הבסיסי שעליו נשענת ההומאופתיה: "דומה בדומה ירפא" (בלטינית similia similibus curentur).
חוק ריפוי טבעי זה צץ במהלך ההיסטוריה האנושית מספר פעמים, אבל היה זה סמואל הנמן, רופא גרמני שחי לפני כ-200 שנה, שהבין את גדולתו של עקרון זה. דרך חקירה מאומצת הוא פיתח על בסיס חוק זה את מדע ההומאופתיה. במהלך עשרות רבות של עבודה קפדנית ועיקשת הוא שיכלל את השיטה והוסיף לה עקרונות תומכים עד שהפכה לשיטת ריפוי שלמה ומובנית.
אז איך עובד עקרון הדומים בריפוי?
פירושו של חוק זה הוא שחומר מסויים ירפא מצב מחלה שדומה למצב מחלה שאותו חומר יכול לגרום. במילים אחרות: אם ניתן לאדם בריא (נסיין) חומר כלשהו בצורה יומיומית, לאחר זמן מה אדם זה יפתח סימפטומים שונים שירכיבו תמונת מחלה מסויימת. אם נמצא אצל אדם חולה תמונת מחלה דומה לזו שפיתח הנסיין ניתן לו את אותו החומר והוא יבריא.
להומאופתיה כוח רב הן בטיפול במחלות כרוניות והן במחלות אקוטיות. כמו כן משמשת ההומאופתיה לטיפול וריפוי מתאונות וכעזרה ראשונה במקרי חירום.
המיוחד בהומאופתיה היא הכבוד הגדול שהיא מייחסת לאורגניזם, כך שבעצם הרמדי ההומאופתית מעוררת את כוחות הריפוי המצויים בכל אחד. ההתייחסות לאדם היא כשלם ולכן נלקחים בחשבון מצבו הפיזי, המנטלי והרגשי, ללא הפרדה מלאכותית בינם.
הטיפול מתבסס על פגישה שבה מספר החולה על הדברים שמהם הוא סובל. כל תלונותיו של החולה נלקחות בחשבון, כמו גם ההתרשמות מאישיותו, אורח חייו, ההיסטוריה שלו וכל דבר אחר שיכול לתרום להבנת המכלול של המטופל. לבסוף בוחר ההומאופת את הרמדי המתאימה ביותר לחולי הכולל של המטופל.
נהוג לפגוש את המטופל מספר פעמים נוספות במרווחים שונים כדי להעריך את התקדמות הטיפול, לעשות התאמות ואף לשנות בהתאם. טיפול ייחשב כמוצלח במידה שהמטופל מרגיש הקלה ושיפור בסבלו ורצוי אף הטבה בהרגשתו הכללית ובכל הוויתו. המיוחד ברמדיס הומאופתיות הוא תהליך הכנתן. כאן נכנסים לפעולה שני עקרונות חשובים: ניעור ודילול. הניעור "משחרר" כוח נוסף לרמדי בעוד הדילול מעדן אותה. שחרור הכוח החבוי ברמדי בצורתה החומרית גורם לכל חומר, גם כזה שנחשב אדיש לגוף האנושי, להפוך לבעל כוח ריפויי. לדוגמא זהב הוא חומר שהגוף אדיש אליו בצורתו החומרית, אבל כרמדי הומאופתית הוא בעל כוחות חזקים. עידון הרמדי חשוב משום שההומאופתיה אינה עובדת על הרמה החומרית הגסה יחסית, אלא יותר כאנרגיה הפועלת על החלקים האנרגטיים באורגניזם.
