דומה בדומה ירפא - זהו חוק ריפוי טבעי, שלמעשה הוא הבסיס לקיומה של ההומאופתיה. חוק זה מכיר בכך שאורגניזם חולה מייצר תגובת ריפוי אם ייחשף לרמדי שמייצרת מצב מחלה דומה למצב החולי הקיים. לדוגמא: ההשפעה של בצל מאכל רגיל היא של יצירת דמעות, נזלת וגודש כללי באיזור הפנים. הרמדי ההומאופתית המופקת מבצל (Allium Cepa) תתאים למצב דומה שבו יש חולי עם הרבה דמעות, נזלת וגודש בפנים.
הכוח החיוני או הכוח הויטאלי - ההומאופתיה קובעת שריפוי יושג על ידי תיקון ברמה הכי בסיסית של האורגניזם - הרמה האנרגטית שמפעילה את הרמה החומרית. כדי לרפא ברמה הזו על התרופה להיות גם היא אנרגטית. הכוח הויטאלי שנקרא גם הכוח החיוני הוא המקביל למה שהסינים מכנים "צ'י" והוא המפעיל את הגוף, שולט בתפקודיו ואחראי על תקינותו.
רמדי יחידה - ההומאופתיה שואפת לפשטות, ובכדי להיות בשליטה אופטימלית בריפוי וביכולתנו להבין את תהליך הריפוי תמיד משתמשים בהומאופתיה רק ברמדי אחת. גם הניסויים ברמדיס ההומאופתיות מתבצעים תמיד רק על תרופה אחת ויש הקבלה בין הניסויים שמראים לנו את כוחה של תרופה מסויימת לבין נתינת התרופה הצורה בודדת. נתינת מספר תרופות במקביל מסבכת את כל תהליך הריפוי ואת יכולתו של ההומאופת לשלוט בתהליך ולהבינו. מסיבה זו כל נתינה של יותר מתרופה אחת בו זמנית איננה רפואה הומאופתית.
פוטנטיזציה או הגברת העוצמה - בזמן הכנת הרמדיס ההומאופתית משולב, במקביל לדילול, תהליך של ניעור הרמדי על פי כללים קבועים. תהליך זה משחרר אנרגיה גדולה יותר לרמדי ומעניק לה את כוחה.
המנה הקטנה או הדילול - כדי לעבוד על הכוח החיוני (ראה ערך) שהוא מהות אנרגטית צריך להפעיל עליו כוח שווה ערך לו, כלומר אנרגיה. לכן הרמדיס ההומאופתיות אינן חומריות אלא מדוללות לרמה אנרגטית. גם חומר (לא מדולל) ישפיע על הכוח החיוני, אבל בצורה גסה מידי.
אינדיבידואליות - אחד המאפיינים החיוניים בהומאופתיה הוא ההתייחסות למטופל כאל אדם ייחודי. בגלל זה הדגש בהומאופתיה הוא לא על שמות מחלות ותסמונות אלא על מכלול תלונותיו של המטופל. בהיררכיה הזו חשובים לא פחות המחשבות והרגשות של המטופל מאשר הכאבים שלו, או שם המחלה שלו.
הוליסטיות - מכלול תלונותיו של המטופל בשילוב עם אופיו, העבר שלו, עיסוקו, דרך חייו, מצבו המשפחתי וכו' נלקחים בחשבון כדי להגיע לרמדי המתאימה ביותר.
