|
- החיסונים ניתנים בגילאים צעירים, בהם מערכת החיסון מבשילה, ולמעשה נוצר מצב שבו מערכת חיסון שאיננה בשלה במלואה, נחשפת להמון גורמי מחלה קשים בזמן קצר.
- בעיה נוספת היא ערבוב החיסונים כמו בחיסון המחומש. למעשה הגוף נדרש ליצור חיסון למספר גורמי מחלה בו זמנית, תהליך שלעולם לא קורה בטבע. גם אם יש תגובה חיסונית טובה אחרי החיסון, של עליית חום, אין באפשרותנו לדעת למי מהנגיפים המוחלשים הגוף הגיב. לכולם? לחלקם? רק לאחד מהם?
את ההתייחסות לחיסונים כדאי להפריד לפחות לצורך הדיון לשתי קבוצות. מחלות הילדות והמחלות האחרות. בקשר למחלות הילדות חשוב להזכיר את דבריו של רודולף שטיינר, מייסד תורת האנתרופוסופיה. הוא טען שלמחלות אלו תפקיד חשוב בהתבגרות והבשלת המערכת החיסונית, ולכן למרות הסבל הכרוך בהן יש להן חשיבות עליונה. ילד שהתמודד בהצלחה עם מחלות אלו יצא נשכר בהמשך. הפחד הנפוץ ביותר הוא מסיבוכים של מחלות אלו, שהם נדירים, ולפי טענות מסויימות ייתכן שחלקם נובעים מטיפול לא נכון. דבריו של שטיינר מקבלים חיזוק ממחקרים מודרניים הגורסים שהתגברות על מחלות אלו תורמת להתפתחות מנטלית וגופנית של הילד בהמשך. לגבי המחלות שאינן מחלות ילדות ושנגדן מחסנים, כאן השיקול צריך להיות עם משנה זהירות, למרות שגם פה כדאי לקבל החלטה מושכלת ולא לפעול בחיפזון ובהיסטריה.
מספר נקודות שעל ההורה לקחת בחשבון בבואו לקבל החלטה לגבי החיסונים:
האם קיימים נזקים מחיסונים ומה הם?
האם כל החיסונים באמת נחוצים?
האם אפשר לדחות חיסונים למועד מאוחר יותר, במיוחד באם הילד חולה?
האם הילד שהולך להתחסן הוא בעל רגישות או חולשה מיוחדת שעלולה להתעורר בעקבות החיסון?
האם החיסונים באמת הפחיתו את התחלואה ממחלות אלו?
במידה והילד הגיב לא טוב לחיסון, מה תהיה החלטתנו לגבי המשך החיסונים והטיפול בנזקי החיסון?
ומה יכולה ההומאופתיה להציע בנושא זה?
לפני נתינת חיסונים:
צריך לקחת בחשבון שתי טענות של ההומאופתיה. האחת שבריאות היא החיסון הטוב ביותר, ובריאות אופטימלית מתקבלת מטיפול הומאופתי נכון כשמתעוררת בעיה. השניה היא שטיפול טוב ובזמן יוכל לרפא גם את המחלות שנגדם מתחסנים, וזאת ללא סיבוכים ונזקים קבועים. אם אכן בוחרים בדרך זו חשוב ליצור קשר קבוע עם הומאופת אותו מכירים ושסומכים עליו, ולא פחות חשוב - שיהיה בזמינות גבוהה. החלטה כזו פירושה מידה גדולה של מחוייבות הן מצד ההורים והן מצד ההומאופת. דבר זה מצריך טיפול צמוד ועיקבי של ההומאופת בילד בכל מחלה או מצב בריאות לא תקין. אי מתן חיסונים צריך להשען על אלטרנטיבה טובה, וההומאופתיה מהווה אלטרנטיבה אופטימלית.
לאחר מתן חיסון:
לגבי מצב שבו ניתן חיסון והתעוררו בעיות, להומאופתיה ידע ונסיון רב בטיפול בסוג כזה של בעיות. חשוב לזכור שיש להביא את הילד לטיפול מוקדם ככל האפשר, שכן הזמן עלול לסבך ולקבע בעיות. הממסד הרפואי טוען בתוקף שהחיסונים בטוחים לגמרי ולא אמורות להיות תופעות לוואי מכל סוג, למעט חום מתון למשך זמן קצר מאוד, אך האמת שונה ובעיות רבות מתעוררות אחרי חיסונים, בין אם מיידית ובין אם בטווח זמן מסויים אחריהם. למרות התנגדות הממסד לאפשרות שחיסונים גורמים לבעיות רפואיות, הולכות ומתרבות העדויות של הורים שאכן קשר כזה קיים, ואצלנו הולכות ומתרבות העדויות על הצלחות בטיפול בנושא זה.
לסיכום:
אני מודע לגמרי לבעיתיות של נושא זה, לרגשות ולהתלבטויות שהוא מעורר. הן כהומאופת והן כהורה אני יודע שבכל מקרה הבחירה כאן איננה קלה, אבל חשוב לעשות אותה על בסיס הבנה מקסימלית של הנושא מתוך האחריות הגדולה שיש לנו כהורים לבריאות ילדינו. ההחלטה לחרוג משגרת החיסונים המומלצת על ידי הממסד הרפואי אינה קלה והיא כרוכה בהרבה התחבטויות, פחדים ולחצים סביבתיים, דברים אותם יש לקחת בחשבון.
אני מזמין כל הורה להתייעץ איתי בין אם בשיחה טלפונית ובין אם בפגישה לגבי נושא חשוב זה.
|